כל אחד מאיתנו יוצר את הסיפור שלו, גם אם הוא מספר אותו רק לעצמו.
הסיפור שלנו יכול להיות מסופר בדרכים רבות, אך למרבה הצער, חלקנו מספרים לעצמנו סיפורים על היותנו "קורבן" של המציאות – תפקיד הקורבן כואב ומבאס אבל לא מצריך מאיתנו לקבל אחריות על ההתנהלות שלנו ונותן לנו הצדקה לכישלונות שלנו.
3 התנהגויות שמאפיינות תחושת "קורבן"
- האשמות – אנשים שמרגישים תחושת "קורבן", נוטים כל הזמן להאשים. מאשימים את הסובבים אותם ואת העולם כולו – כולם אשמים חוץ מהם והאחריות למציאות חייכם אינה בידיהם.
- הצטדקויות – אנשים שמרגישים כקורבן, נוטים להצדיק את עצמם בכל פעם שהם לא מצליחים.
הם מצדיקים את המציאות הכושלת שלהם ולכן הם לא משתנים! - תלונות – אנשים שמרגישים כקורבן, מתלוננים כל הזמן על "מר גורלם" ועל מציאות חייכם, כמה החיים שלהם לא טובים וכמה אין להם מזל.
אתמקד במאפיין המשמעותי של תחושת הקורבן, האשמות או בהגדרה אחרת – אי לקיחת אחריות.
בהיותנו "קורבן", האשמה למה שקורה לנו – מועברת לאחרים. לפי תפיסה זו, כאשר החיים לא מתנהלים כפי שהיינו רוצים, אנחנו מאשימים את המציאות / הסביבה שלנו ו-"נאלצים" לא לעשות את השינוי המתבקש בחיינו – באשמת גורם חיצוני.
למעשה, אנו נוטים להימנע מהצורך לקחת אחריות על חיינו או לבצע שינויים כל עוד הבעיה קורית באשמתו של מישהו אחר. "אצבע מאשימה" מאפשרת לנו להעביר את האחריות לאחרים, ועל אף שהיא מביאה איתה צדקנות מוסרית וסיפוק שנובע מזיהוי מקור הבעיה- היא אינה מועילה או מיטיבה איתנו כלל.
אכן התרחשויות רבות בחיינו אינן "באשמתנו", הן קורות ויקרו מבלי שגרמנו להן לקרות, אולם חלק מהמצבים הללו יכולים להיות באחריותנו אם ניגש אליהם בצורה הנכונה. הבדל גדול טמון בין האשמת מישהו אחר במצבנו (גם אם בצדק) לבין הסתכלות על המציאות ללא צורך ב"חיפוש אשמים" ובחירת פעולות לשיפור המצב (לקיחת אחריות).
ההבדלים המהותיים בין אשמה לבין אחריות
דוגמה קצרה על כוחה של לקיחת אחריות במקום אשמה
איילת (שם בדוי) נשואה לדניאל במשך 16 שנים. במשך 10 שנים, איילת הייתה עסוקה בלדבר על איך ולמה דניאל אשם במה שלא עובד בחיי הנישואים שלהם.
תשומת הלב שלה הייתה ממוקדת בדניאל - הוא אשם במה שלא עובד ולכן היא הייתה צריכה "לתקן" אותו, ומבחינתה- כאשר דניאל ישתנה, היא תהפוך להיות מאושרת בזוגיות שלהם. במילים אחרות - היא האמינה שאשמה תפתור את חייה, אך האשמה פעלה הפוך- השאירה אותה ללא שינוי ,כאשר חייה תלויים בתקוות שווא שדניאל ישתנה ושהדברים יעבדו אחרת.
לאחר שנים של סבל, לאט ובהדרגה, איילת הפכה מודעת לאופן בו האשמה מונעת ממנה לקחת אחריות על החיים ולכן היא בחרה לעצור את מעגל האשמה ולהפנות את תשומת ליבה לפעולות ושינויים שהיא יכולה לעשות במערכת היחסים בעצמה. היא עברה תהליך של אימון אישי, זיהתה דפוסי התנהגות והרגלים שבמשך שנים "חירבו" את מערכות היחסים שלה (עם בעלה, משפחה, חברים..) ושינתה את ההתנהלות שלה מול הסביבה שלה ובעיקר מול עצמה.
הודות לשינוי שעשתה איילת, היא הצליחה לשפר את חיי הנישואים שלה ולאחר מספר שנים אפילו החליטה יחד עם דניאל להביא ילד נוסף.
מסיפורה של איילת ניתן ללמוד כי במקום להתעסק בבעיות ובמציאת "אשמים" אפשר לפתור את הדברים על ידי פעולות – לקיחת אחריות ומציאת פתרונות.
כאשר אתם מאשימים ולא לוקחים אחריות, אתם מוותרים על הכוח שלכם ומפקידים אותו הלכה למעשה בידי האחר שאותו אתם מאשימים ב"מר גורלכם" – דבר המוביל לחיים ללא הגשמה בפגיעה באיכות חייכם.
איך נשנה דפוסים של האשמה?
- תחליטו – קחו החלטה כנה עם עצמכם להפסיק להאשים אחרים ולהתחיל לקחת אחריות. תזהו מה אתם רוצים ומקווים להשיג מכך (מערכות יחסים טובות יותר, יותר נחת, שחרור מכעסים וכדו').
אחרי שאתם מחליטים, ספרו לחבר קרוב – זה ייצור אצלכם מחויבות. - שימו לב – התחילו לשים לב והשקיעו מאמץ באופן מודע על מנת לקלוט מתי אתם פועלים עם הדפוס הישן של ההתנהגות ה"מאשימה". כאשר אתם קולטים אצלכם את הדחף להאשים (ובשאיפה- לפני שזה קורה), תעצרו את הסיטואציה. הימנעו מלדבר, קחו שתי נשימות עמוקות, ורק לאחר מכן בחרו כיצד לפעול- קחו אחריות.
עם זאת, זכרו ששבירת הרגל ההאשמה הוא תהליך שלוקח זמן. לא תוכלו לשלוט בעצמכם כל פעם שיגיע הרגל "ההאשמה העצמית". ייתכן שייקח זמן (ומאמץ) עד שתצליחו לשלוט בזה, אך זכרו – זה לגמרי טבעי ו"בסדר". ההבחנה בנטייה שלכם להאשים מהווה צעד עצום בדרך לשינוי, גם אם זה קורה לאחר מעשה. זה עניין של זמן – ככל שתתרגלו יותר, יעלה הסיכוי שנצליח לעשות שינוי משמעותי שיישאר אתכם לאורך זמן יהפוך לדפוס התנהגות חדש. - הבחינו – בכל פעם שאתם מבחינים בדחף שלכם להאשים (לפני מעשה או בדיעבד),
שאלו את עצמכם את 2 השאלות הבאות:
"אם לא יכולתי להאשים אף אחד במצב הזה, מה הייתי צריך להרגיש?"
"מה קשה לי להרגיש בתחושה הזאת?" - העריכו את עצמכם – ההתחייבות שלכם ליצור שינוי ולקחת אחריות על חייכם היא חלק מתהליך ההתפתחות שאתם עוברים במהלך חייכם. ככל שתעשו מאמץ גדול יותר, הסיכוי שתצליחו לקחת אחריות על החיים שלכם ולשנות דברים יגדל.